סקרים

עשר סיבות טובות למלא את סקר שביעות הרצון מההוראה
  • סקרי הערכת ההוראה
  • מה ידוע מהמחקר?
  • מספר ואחוז המשתתפים
  • נהלים לעריכת הסקר
  • כללי זיכוי בנק' בידינג
סקרי הוראה - מה ידוע מהמחקר?

נכתב על-ידי פרופ' נירה חטיבה, ראש המרכז לקידום ההוראה

 

לאנשי סגל ההוראה באוניברסיטת תל-אביב

לא מעטים מביניכם מרגישים שלא בנוח לגבי סקר ההוראה בכלל והסקר הנערך באינטרנט בפרט, ומעלים השגות שונות לגבי שני הנושאים. השגות אלו מבוססות על פי רוב על הרגשות ופרשנות אישית ועל אינטואיציה, ולא על עדות מחקרית. אי לכך, מצאתי לנכון להביא לכם עדויות מחקריות בנושאים אלה.

 

מה ידוע מהמחקר על סקרי ההוראה?

אין לפרש את הסקר כמדד לטיב ההוראה אלא כמדד לשביעות הרצון של התלמידים. נעשו מאות מחקרים בנושא זה וקיימים אלפי פרסומים רלוונטיים. הנקודות העיקריות שנמצאו באופן עקבי במחקרים השונים הן:

 

סקר המרצים הוא בעל מהימנות גבוהה ויש גם עדויות התומכות בקשר שבין גובה הדירוג של מרצים ולמידת התלמידים שלהם (כלומר, התומכות בתוקף של תוצאות הסקר לגבי למידה). תוצאות הסקר אינן מושפעות ממשתנים כמו גיל, מגדר ודרגה אקדמית של המרצה, שעת היום בה ניתן השיעור, רמת הקושי של הקורס ורמת דרישותיו מהסטודנטים. התוצאות מושפעות מרמת התואר של הקורס (קורסי תואר ראשון מדורגים בממוצע נמוך יותר מקורסים לתארים גבוהים), מהמוטיבציה ללמידה בקורס (קורסי חובה מדורגים בממוצע נמוך יותר מקורסי בחירה), מרמת הלומד (תלמידים טובים – למשל כאלה שממוצע הציונים המצטבר שלהם גבוה יותר - מדרגים קורס בממוצע שהוא גבוה יותר מזה של התלמידים הפחות טובים), קורסים בכיתות גדולות מדורגים בממוצע נמוך יותר מקורסים קטנים, וקורסים במקצועות "קשים" (הנדסה, מדעים מדויקים) מדורגים בממוצע נמוך יותר מאשר קורסים במקצועות "רכים" (אמנויות, מדעי הרוח, חינוך).

 

מה ידוע מהמחקר על הסקר הנערך באינטרנט?


נעשו מחקרים לא מעטים בנושא זה ותוצאותיהם מסוכמות בסקירת ספרות במאמר שהופיע ב"על הגובה" 3 מחודש מרץ 2004 (כתב עת זה מחולק לכל אנשי האקדמיה בארץ וללא ספק קיבלתם אותו). מאמר זה מציג את היתרונות והחסרונות של הסקר האינטרנטי בהשוואה לסקר הידני והם בקצרה:

 

היתרונות:

  1. מהותי: התשובות הפתוחות הרבה יותר איכותיות בסקר הממוחשב ותורמות יותר למורה. לא נמצא הבדל בתשובות הכמותיות בתנאי שאותו אחוז של סטודנטים בקורס השתתף בסקרים בשתי השיטות.
  2. כלכלי: הסקר הממוחשב חוסך עלויות בצורה מאוד משמעותית
  3. יעילות: חיסכון גדול מאוד בסקר הממוחשב בזמן ובכמות עבודת-אדם הנדרשת
  4. מהימנות ותוקף: לא נמצא הבדל בין שתי השיטות לגבי הדירוגים הכמותיים, ואילו בסקר הידני, בו מדפיסים את התשובות הפתוחות למרצים נופלות שגיאות רבות, מה שלא קורה בסקר הממוחשב
  5. מחקרי: הסקר הממוחשב מאפשר מחקרים שהסקר הידני אינו מאפשר
  6. עמדות הסטודנטים: חיוביות יותר לגבי הסקר הממוחשב

 

החסרונות:

  1. שיעור נמוך יותר של משיבים בסקר הממוחשב – אם כי זה אינו הכרחי
  2. בעיות טכנולוגיות - קשיים בביצוע הראשוני
  3. חשש הסטודנטים מאי שמירת האנונימיות שלהם
  4. נגישות הסטודנטים לאינטרנט ומיומנותם בשימוש בו – נגישות נמוכה תוריד את אחוז המשיבים

 

הטיפול בחסרונות באוניברסיטת תל-אביב

הצוות האחראי לסקר באוניברסיטת תל-אביב עבד בצורה אינטנסיבית כדי לצמצם ואף לבטל את החסרונות:

  1. אנו עושים מאמצים מיוחדים להגדלת שיעור המשיבים. ראשית על ידי מתן "גזרים" כמו נקודות בונוס לבידינג בתהליך ההרשמה הבא ו "כרטיס" להשתתפות בהגרלת פרסים. כמו כן, הגברנו את מאמצי השיווק באופנים שונים.
  2. התגברנו כמעט על כל הבעיות הטכנולוגיות ההתחלתיות.
  3. האנונימיות נשמרת אצלנו בצורה אופטימלית (מיד עם סיום מילוי כל טופס מופרד קובץ פרטי הסטודנט מטופס הדירוג והם נשמרים בשני קבצים שונים באופן שאי אפשר לשחזר את הקשר ביניהם).
  4. הסטודנטים שלנו נדרשים לשימוש באינטרנט בעניינים אחרים החשובים ללימודיהם (ההרשמה לקורסים ועוד) ולכן אין כאן בעיה.

 

מכל אלה ברור ללא ספק כי הסקר האלקטרוני עדיף בהרבה על הידני, בתנאי שנגיע לאחוז משיבים סביר. בסמסטר א תשס"ה הגענו ל 63.1% הנחשב גבוה ביותר גם בהשוואה לנעשה בעולם.

 

המחקרים באותו מאמר מראים גם שכאשר המרצים מעודדים את התלמידים בשיעורים באופן עקבי להשיב לסקר וכשהם אומרים לתלמידים מדי פעם במהלך הקורס שהם משתמשים בתגובות סטודנטים שקבלו מסקרים קודמים כדי לשפר דברים בהוראתם, אז אחוז התלמידים המשתתפים בסקר עולה פלאות.

 

לפיכך, יש לכם תפקיד חשוב ביותר בהעלאת אחוז המשיבים לסקר. אנא הזכירו לסטודנטים בכל שיעור בתקופת הסקר שימלאו את הטפסים באינטרנט.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive